<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שכ"ה</h1>
<h2>דף עג:</h2>
אלא טעמא דרב דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו וכו'. פי' רבי' ש"י בתים לחצרות ב' בתים לחצר וב' חצרות למבוי והנך כיון דכולן פתוחות זו לזו ומערבות יחד דרך פתחיהן חדא חשיב לה ולית ליה הא דתניא לעיל אב ובנו מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה דכל היכא דלא בעי עירובי אי נמי בעי לערובי [ו]מצי מערבי בלא שיתוף מבוי לא מישתרי ההוא מבוי בלחי וקורה. ויותר פירש עיין בקונטרס. לא נהירא לי שפיר דכל היכא דמצי לערובי מערב אע"ג דלא ערבו קאסר רב. דאם כן קשיא ברייתא דקפריך איהו. אלא ה"פ דרב לא תני פתוחות זו לזו במתני' דאי הוי מיתני במתני' לא שמעי' מידי מינה השתא דלא מיתני ש"מ (דלא הכי) [דלהכי] שייריה דאם עירבו חצרות בהדי הדדי נתקו חצרות ונעש' חצר ולהכי לא תני פתוחות זו לזו. אבל אי פתוחות ולא עירבו הכי נמי דשם חצרות עלייהו. והאב ובנו והרב ותלמידו כיון דלא עירבו אע"ג דלא צריכי חצרות מיקריין אבל עירוב משוי להו לחצרות חדא. ענין אחר רב לא תני פתוחות זו לזו. ומסיק תלמודא אלא טעמא דרב משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחין לתוכו. ואי הוה תני במתני' פתוחות זו לזו הוה משמע ופתוחות למבוי דסיפא דכולן פתוחות זו לזו ועל ידי פתח האחרונה פתוחות למבוי ואין לכל אחת ואחת פתח למבוי אלא לאחרונה. אבל השתא דתנן חמש חצרות הפתוחות למבוי משמע שפתוחות כולן למבוי והחצרות מערבין דרך חלונות. ורב לטעמ' דאמ' במסכת שבת בפר' ר' אליעזר אומר אם לא הביא כלי דעירובי חצירות לא משוי להו חדא אלא מיקרי בתים וחצירות אע"ג דערוב. והכי תניא לעיל האב ובנו הרב ותלמידו וכו' עד מבוי שלהם מותר בלחי וקורה.
